פסקאות, רשימות וריווח

פסקה היא תיבת טקסט עם רוחב. הקלידו לתוכה, והמילים עוברות לשורה הבאה כשהן מגיעות לקצה, והתיבה גדלה לגובה כדי להכיל אותן. השתמשו בה לכל דבר ארוך יותר מכותרת: תיאור על כרזת אירוע, הכללים על לוח כיתתי, השלבים של תבנית יצירה.

טקסט רגיל הוא הסוג השני: הוא אף פעם לא נשבר לשורות מעצמו, וכל שורה ארוכה בדיוק כפי שהקלדתם אותה. לשניהם אותם גופנים, סגנונות, גדלים וצבעים — ראו הוספת טקסט ועיצובו.

הוספת פסקה#

השתמשו בכפתור פסקה בסרגל העליון של הכרזה, P עם פלוס, ליד כלי הוספת הטקסט. הפסקה החדשה משתרעת על כל רוחב לוח העבודה ונפתחת עם כותרת, תיאור קצר ורשימה ממוספרת, בגודל גופן שנבחר כדי למלא את השטח.

ערכו אותה כמו כל טקסט: לחיצה כפולה עליה באפליקציות הדפדפן והמחשב, או הקשה עליה כשהיא כבר מסומנת ב-Android וב-iOS.

רוחב וגובה#

• ידיות הצד — הכפתורים המוארכים משמאל ומימין — קובעות את הרוחב. הטקסט נשבר מחדש לשורות תוך כדי גרירה.
• הגובה נקבע לפי הטקסט. אין ידית עליונה או תחתונה, ושום דבר לא נחתך: הוסיפו שורה והתיבה גדלה.
• ידיות הפינות משנות את קנה המידה של הפסקה: גודל הגופן והרוחב משתנים יחד, כך שהשורות נשברות באותם מקומות.

טקסט שחורג מקצה העמוד מוסתר על לוח העבודה, כמו כל דבר אחר, כי רק מה שנמצא על העמוד מודפס. כשהוא מסומן, התיבה שלו עדיין נמשכת אל מחוץ לעמוד, כך שאפשר לתפוס אותה ולהחזיר אותה פנימה.

המרה בין טקסט לפסקה#

לפסקה בסרגל כלי הטקסט הופך טקסט לפסקה. לטקסט עושה את ההפך ושומר על השורות שלכם: כל מקום שבו הפסקה נשברה לשורה חדשה הופך למעבר שורה. שני דברים משתנים:

• פריט רשימה שנשבר לכמה שורות הופך לשורה ארוכה אחת, כי מעבר שורה בתוכו היה מתחיל פריט חדש.
• יישור לשני הצדדים הופך ליישור לשמאל, כי לטקסט רגיל אין רוחב תיבה שאפשר לפרוס עליו את השורות.

יישור#

יישור מציע את האפשרויות שמאל, מרכז, ימין, ובפסקה גם יישור לשני הצדדים, שפורס את השורות כך שימלאו את רוחב התיבה. היישור חל על הפסקה כולה, לא על מילים נבחרות.

באפליקציות הדפדפן והמחשב, כשטקסט או פסקה מסומנים או בעריכה:

רשימות#

הכפתור רשימה הופך שורות לתבליטים או למספור, וללא מחזיר אותן למצבן הקודם. כל שורה שאתם מתחילים ב-Enter היא פריט אחד. בזמן עריכה, הרשימה חלה על השורות שהסמן או הבחירה נוגעים בהן; כשהטקסט מסומן אבל לא בעריכה, על כולן.

• פריטים ארוכים נשברים עם כניסה תלויה: השורה השנייה מתחילה מתחת לטקסט, לא מתחת לתבליט.
• קינון אפשרי עד חמש רמות. התבליטים מתחלפים לפי הרמה מ-• ל-◦ ול-▪, והמספור עובר ממספרים (1) לאותיות לטיניות (a) ולספרות רומיות (i), וברמה הרביעית מתחיל שוב מ-• ומ-1.
  • הגדל כניסה והקטן כניסה בחלונית הרשימה מזיזים פריט רמה אחת פנימה או החוצה.
  • באפליקציות הדפדפן והמחשב, Tab ו-Shift + Tab עושים את אותו הדבר בזמן העריכה.
• המספור סופר את הפריטים ברמה אחת ומתחיל מחדש אחרי שורה שאינה ברשימה.
• הקשה על Enter בפריט ריק מסיימת את הרשימה. הקשה על Backspace בתחילת פריט מסירה קודם את התבליט או המספר שלו.

התחלת רשימה בהקלדה#

בתחילת שורה שאינה כבר חלק מרשימה:

• 1. או 1) ואחריהם רווח מתחילים רשימה ממוספרת.
• - או * ואחריהם רווח מתחילים רשימת תבליטים.

התווים שהקלדתם מוחלפים בסימן הרשימה, וביטול אחד מחזיר אותם. טקסט מודבק נשאר כפי שהוא.

ריווח#

הכפתור ריווח פותח שני מחוונים, ולכל אחד מהם תיבת ערך שאפשר גם להקליד לתוכה. גרירה אחת היא צעד ביטול אחד.

• ריווח אותיות הוא הרווח בין התווים, מ-‎−200 עד 800. ערכים שליליים מקרבים את האותיות זו לזו. הוא נמדד ביחס לגודל הגופן, כך שהמראה שלו נשמר כשאתם משנים את גודל הטקסט. בזמן עריכה הוא משנה את התווים המסומנים, או את הטקסט כולו כשדבר אינו מסומן.
• ריווח שורות הוא המרחק בין השורות, מ-0.5 עד 2.5. הוא נקבע לכל פסקה בנפרד — הטקסט שבין שני מעברי שורה — כך שכותרת יכולה להיות צפופה יותר מגוף הטקסט שמתחתיה. בזמן עריכה הוא משנה את השורות שהסמן או הבחירה נוגעים בהן; אחרת, את כולן.

שניהם עובדים גם על טקסט רגיל וגם על פסקאות.

שפות שנכתבות ללא רווחים#

יפנית וסינית נשברות לשורות בין תווים, ותאית בין מילים, כך שפסקה בכל אחת מהן שוברת את השורות במקום שבו הקורא מצפה.

שפות מימין לשמאל#

ערבית, עברית ופרסית נקראות מימין לשמאל. כל פסקה — הטקסט שבין שני מעברי שורה — מקבלת את הכיוון שלה מהאות הראשונה בה, כך ששורה באנגלית ושורה בעברית יכולות לחלוק טקסט אחד. פסקה ללא אותיות, כמו שורה של מספרים, הולכת לפי הפסקה שמעליה; פסקה ראשונה ללא אותיות הולכת לפי השפה שבה מוצגת האפליקציה.

• טקסט ופסקאות חדשים מתחילים מיושרים לימין כשהאפליקציה מוצגת בערבית, בעברית או בפרסית. שמאל, מרכז וימין תמיד מיישרים לצד ששמם מציין, בכל שפה.
• יישור לשני הצדדים מצמיד את השורה האחרונה של פסקה מימין לשמאל לצד ימין.
• רשימות מציבות את התבליט או המספר, יחד עם הכניסה, בצד ימין של פסקה מימין לשמאל, והנקודה של המספר מופיעה משמאלו, כמו בדפדפן.
• מילים בכתב אחר, כמו שם של מוצר או מספר, שומרות על סדר הקריאה שלהן בתוך השורה.
• פסקה שנפתחת במילה באותיות לטיניות נקראת משמאל לימין, גם אם כל השאר בעברית. כדי לשמור עליה מימין לשמאל, פתחו אותה במילה בעברית.

פסקאות בייצוא#

פסקאות מודפסות בדיוק כפי שהן נשברות לשורות על לוח העבודה, בכל פורמט ייצוא. ב-PDF וקטורי כל שורה היא טקסט אמיתי, כולל שורות מיושרות לשני הצדדים. היוצאים מן הכלל הם פסקה בגופן שמצייר בצבעים משלו, ופסקה שיש בה אות שאין בגופן שלה: אלה מודפסות כתמונה. בגופן ברירת המחדל אין אותיות ערביות או עבריות, ולכן, כדי לקבל טקסט אמיתי בשפות האלה, בחרו גופן שיש בו אותיות כאלה, כמו Noto Sans Arabic או Noto Sans Hebrew.

נושאים קשורים#

• הוספת טקסט ועיצובו
• שילוב סגנונות בטקסט אחד
• בחירת גופן
• קיצורי מקלדת